על פי גישה זו לטכנולוגיה התקשורתית יש השפעות חזקות ומעצבות על החושים והתפיסה של היחיד, החברה והתרבות. הפרט\ היחיד עומד חסר אונים מול הטכנולוגיה והשפעתה. הטענה המרכזית היא שהתקשורת מעצבת את המציאות.
המדיום עצמו (הטלוויזיה או העיתון) נתפס כחשוב יותר מתוכן המילים או התמונות שהמדיום משדר, ולכן התכונות הטכנולוגיות הן שמעצבות את תפיסת המציאות של הצופים או הקוראים. התוכן למעשה על פי תפיסה זו הוא חסר השפעה, או שהוא מוצב במקום השני, במרכז עומד קביעתו של מרשל מקלוהן: "המדיום הוא המסר". האריזה יותר חשובה מהמסר. מה שחשוב זה ה"איך" ולא ה"מה" (המסר). דוגמאות- בקליפים, בפרסומות, בחדשות ובתוכניות הבידור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה