עבודתי עוסקת בייצוג נשים בפרסומות של שנות 2017-2018 בהשוואה לשנות ה-90.
לפי מה שאנו יודעים כיום, פרסומאים משתמשים במיניות של נשים כדי למכור את מוצריהם. לדברי ד"ר דפנה למיש, הנשים בפרסומות מוצגות במצבים מגוונים של נחיתות ביחס לגברים: הנשים פחות רציונאליות, הן מפרסמות מוצרים בעלי ערך נמוך ומפרסמות בעיקר מוצרים ביתיים. בנוסף, הנשים אף מוצגות כמעודדות אלימות מינית: לבושות ומוצבות באופן מפתה, מתפשטות או חושפות חלקי גוף - דרכים האמורות לגרות את קהל היעד לצפות בהן. הנשים המוצגות בפרסומות אינן מייצגות את מי שהן באמת כגון: קריירה, השכלה, אופי... אלא הקהל הצופה בפרסומת רואה מולו רק את גוף - אובייקט – יפה שבעצם כמו שהאישה בפרסומת מגרה ומפתה, כך הצופה אמור להתפתות לקנות את המוצר שהחברה מנסה למכור. בחרתי לבדוק את התופעה במבט של השוואה בין שתי תקופות.
שאלת המחקר: כיצד מוצגות נשים בפרסומות בשנים 2017-18 בהשוואה לשנות ה-90.
הדילמה : חופש הפרסום לעומת פגיעה ברגשות הציבור של הנשים ופגיעה בדימוי נשים.
מצד אחד, הפרסומאים מפרסמים בשם חופש הביטוי וזכותם לפרסם כל מה שעולה בראשם. חופש הביטוי הנו אבן יסוד במדינה דמוקרטית ומהווה תנאי מרכזי בהגשמתה. חופש הביטוי משמעו הזכות לבטא ולהביע דעה לכל אדם על כל נושא ובכל דרך. חופש הביטוי הוא הזכות לבטא את עצמנו מבלי שיוטלו הגבלות על עצם ההתבטאות, על תוכנה ועל צורתה. לחופש הביטוי חשיבות מרובה במישור האישי והחברתי. הפסיקה בישראל קבעה שחופש הביטוי הינה נורמה מחייבת. אחד החוקים במדינת ישראל הוא כבוד האדם וחירותו שביסודו גם חופש הביטוי.
מצד שני, לפי החוק אסור לפרסם פרסומות שיכולות לפגוע בכבוד האדם, ברגשות של הציבור או להשפילם. בפרק 2 במדריך לאתיקה בפרסום, מתייחסים לכבוד האדם בסעיף 3. הסעיף: לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בטעם הטוב, בכבודו של אדם או ברגשות הציבור. בנוסף, סעיף 14 מתייחס למין בפרסומות.
הסעיף: מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 3 ,לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת הכולל הצגה של יחסים מיניים, רמיזות מיניות, אדם כקורבן של אלימות מינית או כיוזם אלימות מינית אלא אם כן קיים עניין ציבורי מובהק בכך, במידה המתחייבת להוראות כל דין.
חשיבות הדילמה:
חלק מהפרסומות שאציג בעבודתי, פוגעות בדימוי נשים, משפילות נשים ושמות את הנשים במקום לא ראוי בחברה ויותר מכך, הן פוגעות בהעברת המסרים לדור הצעיר ובתהליך החינוך, שכן הילדים לומדים מהפרסומות האלו. חשוב להביא למודעות הצבור את נושא החפצת נשים בפרסומות כדי לשנות את אופן הייצוג של הנשים וכדי ליצור תהליך חיברות מתקן לדור הבא.
בסקירה הספרותית : אפרט על שני הצדדים של הדילמה. בסקירה אשלב מושגים וערכים מעולם התקשורת, מחקרים, כתבות, פרסומות ומאמרים שרלוונטיים לשאלת המחקר. המושגים שילוו את העבודה הם- חופש הביטוי והפרסום, אסטרטגיית המסר, פרסומות, סטראוטיפים, מיתוסים, פניה רגשית, הבניית המציאות, סדר יום ציבורי, הגישה הטכנולוגית, הגישה הטכנולוגית ותהליך החיברות.
בשיטת המחקר: אנתח ואשווה בין4 פרסומות משנות ה-90 לעומת 4 פרסומות מהשנים 2017-2018.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה